מי אנחנו / מכתבי תודה / דף 2
 |
| ג.ר. ואימה | צוות עמך היקר,
ברצוני להביע את הערכתי מקרב לב, על מאמציכם ללא תנאי, להשגת מידע בשמי אודות אמי- שרה זיידמן.
אם הלן גיא לא הייתה מבקשת ממני לכתוב מכתב לאוסטריה, לעולם לא הייתי מגלה את העובדה שלא תיאמן, שיש לי אמא בחיים. ילדיי ואני לעולם לא היינו מכירים את אמי ואת סבתם. הלן היא זו שהחלה להניע את המהלך בכוון הנכון- קדימה. ברצוני להודות לה על מאמציה ונחישותה.
מציאות חדשה נפתחה בפניי. מציאות שמעולם לא חשבתי כי תיתכן- אמא. יש לי אמא חיה ונושמת. אמא, שילדה אותי. אמא שאני יכולה לחבק לנשק ולהרגיש. כל כך מסובך לתפוש זאת- מלה אחת קטנה- אמא, אשר מביעה כל כך הרבה. נס אמיתי.
יחד עם ילדיי, זכיתי בחוויה שלא תאמן, להתוודע לאמי. חשתי גם בקשר המיוחד בין ילדיי לביני. אני חושבת שילדיי הבינו, בפעם הראשונה בחייהם, מה זה היה עבורי לגדול ללא אם. קיבלתי תמיכה ואהבה ללא תנאי מהם, אשר חיזקה אותי בתקופה "מופלאה" זו של חיי.
עמך בעזרתה של נעמי טאובר וג'ודי להד דאגו שלא אהיה לבד, שאקבל את כל התמיכה לה הייתי זקוקה כדי לצלוח את הדרך הקשה שהיה עלי לעבור. ג'ודי הקדישה את כל זמנה להבטיח שזה ייתאפשר. היא הבטיחה ש"המלאך האישי" שלי משגיח עלי- מיכאלה מתיאה מ"עזרא" באוסטריה.
מיכאלה דאגה לכך שאקבל את התמיכה האופטימלית הנדרשת בתקופה סוערת זו של חיי. הסיוע שלה, הסבלנות, והאמפתיה, עזרו לי ולילדיי רונית ואמיר בעת הקשה ביותר בחיינו- המפגש עם אמי והחוויה של להיות לבד במדינה זרה בין דוברי שפה זרה. היא עשתה ככל הניתן כדי לדאוג שהדברים יהיו קלים וטובים יותר. פתיחת ה"דלת" לעברי ואיחודי מחדש עם אמי לא היו קורים לעולם ללא התמיכה המלאה של נעמי טאובר.היא תמיד הייתה נכונה להושיט יד מסייעת. לאורך פגישותינו ושיחותינו, נעמי פתחה את הדלת לאפשרויות מעבר לדמיוני. נעמי העניקה לי ללא תנאי.
שום מילים לא יוכלו להביע עד כמה אני מוקירת תודה על כך שעמך העניקה לי את ההזדמנות לגלות משמעות חדשה בחיי. היא העניקה לי את ההזדמנות להבין טוב יותר מי אני ומאין באתי. השנה החדשה תחל עם שינויים משמעותיים בחיי ובזהותי. השנה מביאה עמה גם אתגרים חדשים שמעולם לא התמודדתי איתם בעבר.
לסיכום, אני רוצה לאחל לכולכם שנת בריאות ואושר,מי ייתן והשנה תביא לכולכם " בריאות, אושר, שלום ושגשוג".
מי ייתן ותמשיכו ב"עבודת הקודש" שלכם בעזרה לאחרים כפי שעזרתם לי.
איחולים חמים,
ג.ר.
12 בספטמבר 2004
מכתב מילדי ניצולת שואה שביקר אותה מתנדב
לעמך:
העתק לגברת סוזי ברמן
כולנו מלאי הערכה ותודה על תשומת הלב והדאגה שסוזי ברמן העניקה מזמנה החופשי לאמנו המבוגרת חיה ברגמן.
שלכם בברכה
הילדים פרץ ואבי ברגמן
הבת חנה אביטל
מכתב למתנדבים העוזרים של עמך:
מסייעים יקרים,
במהלך השנה החולפת, חלה הדרדרות במצבה הנפשי והגופני של אמנו גברת ז.פ. ניצולת שואה.
ניצולה מ"עמך", לאה הבנסטוק, העניקה רבות מזמנה וממרצה, בביקורים רבים ובשיחות חמות ותומכות עם אמנו. המרכז שלכם סיפק עזרה חברתית ורגשית הכרחית.
אנו מודים לכם על מאמציכם.
אלה כהן ( פיקוביץ), צבי פיקוביץ.
מכתב מידידה
שמעתי על עמך במקרה וקיבלתי את הטלפון של עמך באשקלון לפני כשלוש שנים. חשתי את הצורך באוזן קשבת כשחשתי חרדה מהעבר וגם מההווה. התקשרתי לרחל והיא באה לביקור בביתנו. היא הקשיבה לי בכל ליבה ובהדרגה נפתחתי וסיפרתי לה על בעיותיי.
ראיתי את העתיד בשחור,וידעתי שאין זה מאפיין אותי, משום שראיתי את עצמי כאישה חזקה. נראה היה שגם אני עשויה בשר ודם. במהלך הפגישות עם רחל, חזרו אליי תעצומות הנפש, וחזרתי להיות אישה לוחמת. אבל הכרתי גם בצורך של הניצולים להיפגש.
רחל עמלה רבות להקים מועדון חברים בבית ווצק ( אשקלון). היינו קבוצה קטנה בהתחלה, אך עם הזמן הפכנו לקהילה גדולה. אדם אחד מחזק את רעהו. ואנו נושאים מסר לדורות הבאים. אני מנסה להגיע ככל שבריאותי מאפשרת. כשאני חוזרת הביתה, התחושה היא שהתמלאתי באנרגיה חיובית להמשיך בחיי.
ברצוני להודות לרחל, רותי וסוזאנה מבאר שבע, אשר העניקו לנו מזמנן ואשר עזרו לנו להתמודד ולא לשכוח את העבר, לחיות בהווה ולנסות להיות אופטימיסטים לעתיד.
ברכות לכולם, מעל ומעבר.
רחל שוורץ.
כשהייתי בת ארבע, נותרתי לבד, הוריי נשלחו למוות, אבי למידאנק, אמי לסוביבור. הייתי רק ילדה.
הגעתי לעמך לפני מספר שנים. עלי להודות שגדלתי בעמך. התחלתי לכתוב. כתבתי את הביוגרפיה שלי ושל בת דודתי שהושמדה בבירקנאו, וכן כמה סיפורים קצרים. לא ידעתי לפני כן שאני יודעת לכתוב. אני רואה בקבוצה שלי משפחה ואני מחכה מדי שבוע לפגישה הבאה.
אווה פרקש
|
